אלה ימים מאוד מוזרים שהעולם לא הכיר לפני כן. בחודש ינואר התחלנו לשמוע על מגיפה שתוקפת את סין, ועם הזמן היא התפרצה החוצה עד ששטפה כמעט את כל העולם. הדבר הראשון שנעשה, כמעט ברוב המדינות, זה סגירת השמיים, ביטול טיסות כמעט באופן מלא.
מצב כזה כמובן יוצר סיטואציה מאוד לא פשוטה, מבחינה כלכלית ומבחינות אחרות. ענפים שלמים שתלויים בטיסות פשוט לא יכלו לעשות דבר והפסיקו לפעול, ענפים שקשורים באופן עקיף, ספגו מכה לא פשוטה. העולם נכנס למצב של המתנה מבלי לדעת מתי הוא יסתיים.
היום, כשאנחנו רואים שהעולם לאט לאט יוצא מהמגיפה, מספרי התחלואה והתמותה דועכים, אז אנחנו יכולים לראות שיותר ויותר ענפים חוזרים לפעול בצורה רגילה, בין אם זה מערכת החינוך, בין אם זה ענפי ספורט, קניונים, חנויות, מסעדות ועוד. ענף אחד עדיין נשאר בסוג של המתנה נכון לעכשיו, וזה ענף התעופה. עדיין לא ברור מתי טיסות יחזרו ובאיזו צורה.
> היו מוכנים מראש עם ביטוח חול לכל צרה שלא תבוא…
במה זה תלוי ומה הצפי
צריך להבין מדוע ענף התעופה לא חוזר עדיין לפעול בצורה רגילה. החשש הוא, שאדם אחד שיש לו קורונה ואיננו בהכרח מודע לכך, יגיע אל מדינה אחרת, ידביק שם אנשים, ועם הזמן אנחנו נתמודד עם גל שני של מגיפה. מדינות לא מוכנות לקחת את ההימור הזה, כל עוד אין כלים בטוחים להתגונן באופן מלא. החשש הוא גם מפני הטיסות עצמן, שיכולות להיות מקור להעברת החיידק מנוסע לנוסע, ללא הגנה.
הצפי הוא, במהלך הקיץ יתחילו להיפתח השמיים ויאפשרו טיסות לאט לאט, תוך בקרה ופיקוח. זה אומר, טיסות עם פחות נוסעים, רבה יותר מרווח בין נוסע לנוסע, וכן יותר בדיקות לפני העלייה למטוס ולפני שנכנסים למדינה.
